ארבעים שנה של נדודים במדבר הגיעו לקיצם, ובני ישראל נכונים לקראת כניסתם ארצה.
ראשית, משה פותח בנאומו הראשון מתוך סידרת נאומים: ״אֵלֶּה הַדְּבָרִים, אֲשֶׁר דִּבֶּר מֹשֶׁה אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל, בְּעֵבֶר, הַיַּרְדֵּן״
משה מציין בתחילת דבריו את ראשית ההיסטוריה של עם ישראל, כשהוא שם דגש על האירועים
המרכזיים והחשובים בנדודם במדבר: מינוי שרי אלפים, מינוי שרי מאות, "חטא העגל", המלחמות
עם סיחון (ועוג) ובכיו של העם על "סיר הבשר" במצרים.
