״אַתֶּם נִצָּבִים הַיּוֹם כֻּלְּכֶם לִפְנֵי ה' אֱ-לֹהֵיכֶם רָאשֵׁיכֶם שִׁבְטֵיכֶם ... כֹּל אִישׁ יִשְׂרָאֵל ״

עם ישראל  חונה בערבות מואב, בצד המזרחי של הירדן, ימים ספורים לפני כניסתו לארץ המובטחת.

משה ממשיך ומחדש את החוזה הווירטואלי בין אלוקים לעם ישראל, ברית שאותה החל לרענן עוד

בפרשה הקודמת. חידוש  החוזה מתבסס על מעמד הר סיני,

הרגע בו התחייב העם לכבד את ערכי ההתנהגות, כלומר את ערכי עשרת הדיברות.

החוזה הווירטואלי מתבסס על ברית אישית בין האדם לבוראו ועל הברית הקולקטיבית בין הקבוצה

לבין ה', המנהיג העליון. בדרך זו מנהיג משה את העם הן למחויבות אישית והן למחויבות קבוצתית. 

״וְלֹא אִתְּכֶם, לְבַדְּכֶם--אָנֹכִי, כֹּרֵת אֶת-הַבְּרִית הַזֹּאת... כִּי אֶת-אֲשֶׁר יֶשְׁנוֹ פֹּה, עִמָּנוּ עֹמֵד הַיּוֹם...״

כן זה אפשרי זהו המסר, שמבקש משה להעביר לבני ישראל. ״לֹא בַשָּׁמַיִם הִוא... וְלֹא-מֵעֵבֶר לַיָּם... כִּי-קָרוֹב אֵלֶיךָ הַדָּבָר

מְאֹד, בְּפִיךָ וּבִלְבָבְךָ, לַעֲשֹׂתוֹ.״ משה מדגיש את העובדה, שאין דבר שאינו בר השגה והאפשרות

להשתנות או להשתפר תלויה היא אך ורק בנחישות וברצון שבליבנו .

הפרשה השנייה, פרשת וילך

״וַיֵּלֶךְ, מֹשֶׁה; וַיְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה, אֶל-כָּל-יִשְׂרָאֵל.״

ביום עלייתו לשמיים מציין משה בפני אנשיו, שהגיע הרגע להיפרד. באומץ ובשקיפות מדהימה מזכיר

משה לבני עמו, שלא קיבל אישור לעבור את הירדן יחד איתם אל הארץ המובטחת, אך מראה את

תמיכתו ואמונתו באנשיו.״ חִזְקוּ וְאִמְצוּ, אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תַּעַרְצוּ מִפְּנֵיהֶם:  כִּי ה' אֱ-לֹהֶיךָ, הוּא הַהֹלֵךְ עִמָּךְ--לֹא יַרְפְּךָ, וְלֹא יַעַזְבֶךָּ.״

לאחר התמיכה בבני ישראל מחליט משה למנות את יהושע סגנו כמנהיגו החדש של עם ישראל, תוך כדי העברת

הסמכות לעיני כל העם, פעולה שמביעה אמונה מיוחדת בסגנו החדש.״וַיִּקְרָא מֹשֶׁה לִיהוֹשֻׁעַ, וַיֹּאמֶר אֵלָיו לְעֵינֵי כָל-יִשְׂרָאֵל חֲזַק וֶאֱמָץ... ״

חזקו ואמצו

שבת שלום

משה קטן