רגע לפני כניסתו של עם ישראל מעבר הירדן אל ארץ ישראל מנצל משה את שעותיו האחרונות

לתדרוך העם בנוגע לערכים, אותם הציג בלכתו במדבר סיני.

עיקר הפרשה מתמקדת בהקמה ופיתוח של המנהיגות הכוללת: שופטים, שוטרים, נביאים ומלכים.

כל תחומי המנהיגות באים לידי ביטוי בפרשת השבוע.

ראשית, משה מצווה על העם להקים מערכת משפט ומערכת אכיפה לבניית החברה, שתהייה מושתתת

על משפט צדק, ולשם כך נדרשים השופטים לערכים ומידות טובות תוך כדי הימנעות מפעולות, הכרוכות

באינטרסים אישיים, כפי שמשה מדגיש: ״צֶדֶק צֶדֶק, תִּרְדֹּף ...״

עוד בפרשה מדגיש משה את תנאי הבחירה של מלך ישראל העתיד לבוא בארץ המובטחת:

״כִּי-תָבֹא אֶל-הָאָרֶץ... וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּה בָּהּ; וְאָמַרְתָּ, אָשִׂימָה עָלַי מֶלֶךְ... "

משה מקדיש דקות ארוכות בנאומו לדמות המלך המנהיג והערכי תוך כדי הטלת מגבלות לגבי התנהלותו

והנהגתו את העם.
 

ראשית, עליו להיות כפוף לנורמות והערכים, שתורת ישראל פסקה, דברים שיסייעו להתפתחותו המנהיגות.

שנית, עליו להיות מצאצאי ישראל, וכן, אסורים עליו אחזקת רכוש רב (יצר הממון) ונישואים עם נשים רבות

כדי למנוע גאווה ורבב, שחותמים את כישלונו כמנהיג.  (דוד המלך כותב בספרו: ״עָשִׂיתִי, מִשְׁפָּט וָצֶדֶק; בַּל-תַּנִּיחֵנִי, לְעֹשְׁקָי״)

ולבסוף, המנהיג מחויב ללמוד תורה, לשנן את חוקי תורת ישראל ואף לכתוב ספר תורה.

ראוי להדגיש, כי מלך ישראל לא עולה בדרגתו מעל העם ומעל מערכת החוקים והמשפט, ולכן כל המגבלות

חלות גם עליו. "ללְבִלְתִּי רוּם-לְבָבוֹ מֵאֶחָיו, וּלְבִלְתִּי סוּר מִן-הַמִּצְוָה יָמִין וּשְׂמֹאל  ״

החשש מטעויות מוסר, ענווה, הגברת המודעות לצדק, ויראת שמיים הם דרישות הכניסה לעולם המנהיגות, הם

בונים למנהיג באשר הוא את הלגיטימציה וקווי היסוד הבסיסים, רגע לפני בניית הכריזמה האישית. שתפתח אותו

למנהיג האידיאלי.

שבת שלום

משה קטן