עיקר הפרשה היא סדר עבודת הכוהן - בו מכפר מנהיג האומה, על חטאי בני עמו, כדי לטהר את אנשיו על החטאים שבוצעו.

בצהרי היום הקדוש לעם היהודי- הרי הוא יום הכיפורים, הכהן הגדול היה נכנס לקודש הקודשים בבית המקדש, במטרה

לבקש כפרה על כל חטאי העם.

הווידוי של הכוהן הגדול התעצם דרך הטקס הסימבולי שערך - שני שעירי עיזים עמדו בפתח אוהל מועד, ולימים עמדו בחצר

בית המקדש: הראשון הובא כעלה למזבח, והשני הובל אל ראש הצוק ונשלח לעזאזל.

״וְנָתַן אַהֲרֹן עַל שְׁנֵי הַשְּׂעִירִם גּוֹרָלוֹת גּוֹרָל אֶחָד לַיהוָה וְגוֹרָל אֶחָד לַעֲזָאזֵל....״ ״וְסָמַךְ אַהֲרֹן אֶת-שְׁתֵּי יָדָו, עַל רֹאשׁ הַשָּׂעִיר הַחַי, וְהִתְוַדָּה

עָלָיו אֶת-כָּל-עֲו‍ֹנֹת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, וְאֶת-כָּל-פִּשְׁעֵיהֶם ..."

עם כל הדריכות שאנו מאופיינים בה, לנהל את עצמנו בצורה מדויקת, ולנהל את הסביבה שבה אנו חיים, אנו נאלצים לבצע שגיאות

קלות ולעתים גם קשות. מנהיגים מבינים שהם לא מושלמים, מנהיגים מתבקשים לערוך ווידוי על השגיאות, שהם עצמם ביצעו, ועל

השגיאות שהצוותים שלהם ביצעו, ולבקש מחילה. במטרה לנסות ולפתוח פרק מדויק יותר, פרק נקי יותר.

שבת שלום

משה קטן