מסע הריגול המסתיים במפלה קשה, מהווה את הנושא המרכזי של השבוע.

משה המנהיג בוחר שניים עשר נציגים בכירים, אחד מכל שבט. מטרתה של

הסיירת לבחון את הארץ, במונחים של: מאפייני התושבים, מנגנוני השמירה וטיב

התוצרת החקלאית, כבחינה מקדימה לפני הכניסה לארץ.

בתום ארבעים יום המרגלים חוזרים לבסיסם, למדבר פארן. ומתארים את אשר ראו עיניהם:

״וַיְסַפְּרוּ-לוֹ... וְגַם זָבַת חָלָב וּדְבַשׁ, הִוא--וְזֶה-פִּרְיָהּ.״ אך עם כל הברכה שיש בארץ המובטחת, הפחד 

למול עמלק הגר בארץ, הערים הבצורות וילדי הענק, מערערים את ביטחונם ואמונתם של המרגלים, ביכולתם

לכבוש את הארץ המובטחת.

מנגד כלב בן יפונה ויהושע מנסים להציג, לעם תמונה אופטימית והרבה אמונה:

״וַיַּהַס כָּלֵב אֶת-הָעָם, אֶל-מֹשֶׁה; וַיֹּאמֶר, עָלֹה נַעֲלֶה וְיָרַשְׁנוּ אֹתָהּ--כִּי-יָכוֹל נוּכַל, לָהּ.״

המרגלים נחלקים לשתי קבוצות. האחת מאופיינת בפחד ובשיתוק גדול ערב הכניסה, ומנגד המיעוט

המאמין, המנהיגים יהושע וכלב בן יפונה, שראו גם הם את הענקים, פותחים בוויכוח לא פשוט למול עשרת

המרגלים, ומשדרים לעם בטחון עוצמה ואמונה - ומבקשים מהעם להיות נאמנים לתוכנית האלוקית.

מנהיגי העם יהושע בן נון וכלב בן יפונה מלמדים אותנו שהאמונה קיימת היכן שאין הגיון: 

״כן זה אפשרי״ זה חלק אינטגרלי מאיכות המנהיגות שלנו. 

שבת שלום
שלכם
משה קטן