פרשת השבוע פותחת בציווי לבני ישראל ״ קְדֹשִׁים תִּהְיוּ, כִּי קָדוֹשׁ, אֲנִי ה' ״ בהמשך הפרשה עוסקת בכללי

ההתנהגות בין אדם לחברו, ובין אדם לסביבה.

הפרשה מקדישה מקום נרחב לצדק החברתי בתחומים: איסור הלנת שכר, איסור לקיחת שוחד, אהבת הגר/הזר

ומסחר הוגן מה שנקרא ״ מאזני צדק״.

הציווי המשמעותי שאנו מתבקשים אליו  בממשקים עם הסובבים אותנו הוא: ״ לֹא-תִקֹּם וְלֹא-תִטֹּר אֶת-בְּנֵי עַמֶּךָ, וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ״

מנהיגים נדרשים לא לנקום, או לא להזכיר לסובבים אותנו את הפגיעות שגרמו לנו, ויתרה מכך אנו מצווים לאהוב את האחר.

אנו כבני אדם מוכנים ואף יכולים לסלוח לעצמנו, על טעויות מקצועיות או על תקלות ערכיות שאנו מבצעים. אך מה המוכנות

שלנו לסלוח לתקלות של אחרים? 

ברגע של משבר, ברגע של כאב. אנו לא נוקמים, לא נוטרים טינה ויתרה מכך אנו סולחים, ומצליחים לאהוב את האחר ואף לעזור לו,

למרות השגיאות שביצע נגדנו, התנהגות זו מצביעה על העובדה כי אנו שייכים למועדון המנהיגים.

על הכלל או הציווי ״ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ״ אומר רבי עקיבא, אחד מגדולי התנאים (במאה הראשונה לספירה) - זהו כלל גדול בתורה.

היו שנהגו לקבל עליהם את הכלל ״ וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ ״ לפני כל תפילה, כפי שהארי הקדוש ביקש מתלמידיו לעשות.

כדי שנכוון לכבד את כל אחד מהסובבים אותנו, ובמיוחד את כל האנשים שאנו מנהלים, ואת העמיתים שלנו, או את המנהלים שלנו,

אנו נדרשים להרבה עוצמות ואנרגיות של מנהיגים מנצחים.

שאו ברכה מנהיגים יקרים

שבת שלום

שלכם- משה קטן