פרשת ויגש מתארת את  פרק חייו האחרון של יוסף ובשיאה הפגישה הגלויה בין יוסף לאחיו.

רגע לפני ההתגלות של יוסף בפני אחיו, מתנהל עימות חריף  בין יוסף, העומד בדרישתו להחזיק

באח הצעיר בנימין, אחרי שנמצא אצלו גביע הכסף. לבין יהודה, המציע שאחיו יישארו במקומו במצרים.

העימות מתחיל ״ וַיִּגַּשׁ אֵלָיו יְהוּדָה, וַיֹּאמֶר בִּי אֲדֹנִי, יְדַבֶּר-נָא עַבְדְּךָ דָבָר בְּאָזְנֵי אֲדֹנִי, וְאַל-יִחַר אַפְּךָ בְּעַבְדֶּךָ: כִּי כָמוֹךָ, כְּפַרְעֹה ״

יהודה פותח בטקטיקה  של בקשה: מבקש את רשותו לדבר מבקש את רשותו להקשבה, ולרחמים על בנימין ועושה

זאת באופן ישיר  ללא פחד למול יוסף - משנה למלך מצרים.

יהודה מסביר כי חיי אביהם בסכנה אם לא יוחזר בנימין הביתה בשלום.

העימות מתנהל ב-17 פסוקים בפרשה, יהודה מספר ליוסף את כל הסיפור על אחיהם יוסף שהיה בנה של רחל, וכיום איננו

וכיצד יעקב האב מתאבל עד היום על בנו, יהודה ממשיך ומספר ליוסף כי בנימין זהו הילד האחרון שנשאר ליעקב מרחל.

ומכאן הוא מבקש את רחמיו ומציע את עצמו כעבד במקום בנימין, מצד אחד הרבה נחישות של יהודה לא לוותר על בנימין  

ומצד שני מודעות ושליטה עצמית גבוהה של יהודה, כמנהיג שמנהל את עצמו רגע לפני שמנהל את אחיו.

מנהיג שלא בוגד בערכים שלו למרות כל הלחץ בבית המלוכה מול יוסף. מנהיג שפועל לפי הערכים ויחד עם זה מנהל את העימות

בנחישות אצילית. זוהי עוצמתו של יהודה בפרשה.

בברכת שבת שלום

המכון לחקר המנהיגות היהודית