פרשת השבוע חותמת את בניית המשכן, האירוע שמסיים את אירועי ספר שמות.

אחרי השקעה ומאמצים רבים של כל העוסקים במלאכה, מגיע הרגע, המרגש 

״חנוכת המשכן״ ביומו הראשון של חודש ניסן.

משה נותן הוראות מפורטות לבני ישראל לגבי חומרי הגלם, שישמשו אותו בעבודתו במשכן. 

משה המנהיג מכהן גם בתפקיד גזבר העם. משה ממלא את תפקידו נאמנה ובמלוא המרץ, ואף עורך

רישום מדויק על כל תרומה שנתרמה .

״כָּל-הַזָּהָב, הֶעָשׂוּי לַמְּלָאכָה, בְּכֹל, מְלֶאכֶת הַקֹּדֶשׁ--וַיְהִי זְהַב הַתְּנוּפָה, תֵּשַׁע וְעֶשְׂרִים כִּכָּר, וּשְׁבַע מֵאוֹת

וּשְׁלֹשִׁים שֶׁקֶל, בְּשֶׁקֶל הַקֹּדֶשׁ...״

רישום זה מעיד על התנהלות גלויה ו"שקופה" של המנהיג כלפי אנשיו, התנהלות ראויה להערכה בין "המטה לשטח".

התנהלותו של משה מאפשרת לו להפחית פחדים ותסכולים, ואף לחזק את שיתוף הפעולה בקרב העם בבניית המשכן.

בניית המשכן, שהוטלה על העם, הוטלה בנטל שוויוני בין כולם, וכך כולם גויסו במוטיבציה ראויה. מוטיבציה לא מובנת מאליה,

כי עד לפני חמישים יום היו כולם עבדים, שהתמקדו בהישרדות חייהם, וכעת מתבקשים בכוחות עצמם לצמוח ולהתעצם כדי

לעמוד באתגר הרוחני שהוצב בפניהם. 

"חזק חזק ונתחזק" כפי שנהוג לומר בסיום כל ספר.

שבת שלום

המכון לחקר המנהיגות