הפרשה מבליטה את חששו של בלק, מלך מואב, ממעבר בני ישראל בארצו, שיגרום

לתבוסתו, ולכן מגייס לעזרתו את הנביא הגדול, אחד ממנהיגי אומות העולם בלעם

בן-בעור הארמי, במטרה לקלל את עם ישראל.

בתחילה בלעם דוחה את הצעתו של בלק, אך במהרה מתפתה לשתף איתו פעולה

תמורת כסף וזהב רב, שמלך מואב יעניק לו.

בלעם מנהל דיאלוג עם אלוקים במטרה לקבל את רשותו לקלל את עם ישראל, אך

כמובן שנענה בשלילה.

״וַיֹּאמֶר אלקים אֶל-בִּלְעָם, לֹא תֵלֵךְ עִמָּהֶם; לֹא תָאֹר אֶת-הָעָם, כִּי בָרוּךְ הוּא.״

בלעם נחוש בכל זאת לא לוותר למרות הידיעה, כי יובס, ואלוהים מזהיר, כי בלעם

לא יהיה אחראי למוצא פיו.

על כך מלמדים חז״ל: ״כי בדרך שבה אדם רוצה לליך, מולכין אותו.״

השנאה הטמונה באדם כלפי חברו, אינה יודעת גבולות, ואינה יודעת מחשבות

חיוביות, וזה, מדרבן את בלעם לפעול בטירוף חושים כדי להשמיד את עם ישראל.

נחישותו ועקשנותו של המנהיג מובילים אותו לניצחון בעימות גם מול בורא עולם.

אך זה בדיוק המקום של איכות המנהיגות הנדרשת להוביל את הנחישות דרך

המחשבות החיוביות, ולהסתכל על האנשים הסובבים אותנו "במשקפיים חיוביות".

מנהיגים איכותיים רואים בכל אדם, עולם ומלואו!

מנהיגים יקרים, שתזכו לחשיבה חיובית!

שבת שלום

משה קטן